בימ"ש למשפחה נצרת, ש' סארי ג'יוסי: בקשות לקיום שתי צוואות מתוך ארבע שערכה המנוחה

רקע

1.                  המנוחה ... ז"ל (להלן: " המנוחה") הלכה לבית עולמה ביום 24/11/04, לאחר שהותירה, ארבע צוואות; אחת מיום 19/2/02 (להלן: " הצוואה הראשונה" , השניה מיום 17/11/03 (להלן: " הצוואה השנייה"), שלישית מיום 5/2/04 (להלן: " הצוואה השלישית") ורביעית מיום 29/7/04 (להלן: " הצוואה האחרונה").

2.                  בגדרי הצוואה הראשונה ציוותה המנוחה את כל רכושה, לרבות דירה ברח' ... (להלן: הדירה"), למר ...(להלן: " התובע").

הצוואה השנייה הינה למעשה ועפ"י תוכנה, ביטול לצוואה הראשונה כשאין בה כל הוראות מנחילות.   

בגדרי הצוואה השלישית אשר התייחסה לדירה בלבד, ציוותה המנוחה את הדירה לשכן שלה מר ... (להלן: " הנתבע").

בצוואה האחרונה ציוותה המנוחה את כל רכושה מכל סוג שהוא לנתבע. 

3.                  התובע הגיש בקשה לקיום הצוואה הראשונה. הנתבע התנגד לבקשה ואף הגיש מצידו בקשה לקיום הצוואה האחרונה לה התנגד מטבע הדברים, התובע.

הבקשות וההתנגדויות הועברו לבימ"ש זה והדיון אוחד בכל התיקים.

4.                  בהתנגדותו לבקשת התובע לקיום הצוואה הראשונה טען הנתבע, כי זו בוטלה ע"י הצוואה האחרונה שנעשתה לטובתו. הנתבע טען, כי במהלך שנות חייה האחרונות של המנוחה הוא זה אשר טיפל בה ובבעלה, ודאג לכל מחסורם. לטענתו, המנוחה הודיעה לתובע, בפני הנתבע והמטפלת שלה, כי הצוואה שנערכה לטובתו מבוטלת, וכי היא עורכת צוואה חדשה במקומה.

עוד נטען, כי הצוואה הראשונה בטלה מחמת העובדה, כי התובע הוא זה שיזם את עריכתה, נכח בעת חתימתה או נטל חלק בעריכתה.

5.         בהתנגדותו לבקשה לקיום הצוואה האחרונה טען התובע, כי יש להורות על פסילת הצוואה מכמה טעמים. בין היתר טען, כי הנתבע ניצל את התלות הנפשית והפיזית המוחלטת שהיתה למנוחה בו, והכריח אותה להוריש לו את כל רכושה, מבלי שידעה להבחין בטיב הצוואה או משמעותה. התובע טען, כי כשרותה של המנוחה נשללה ולפיכך גם אם נעשתה צוואה מאוחרת כלשהי הרי היא בטלה בהתאם לסיפא של ס' 26 לחוק הירושה.

עוד נטען, כי הנתבע הפעיל על המנוחה שהיתה חולה ובדיכאון השפעה בלתי הוגנת, פעל בתחבולה ותרמית עובר לעשיית הצוואה והיה מעורב באופן פעיל ביותר בעריכת הצוואה.

6. בית המשפט מינה את  פרופ' ... כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגי - פסיכיאטרי.  המומחה נתבקש לחוות דעתו בשאלת יכולתה הפיזית והמנטלית של המנוחה לערוך, ביום 29/7/04 , צוואה ולהבין טיבה ומשמעותה, על רקע מצבה הרפואי המתועד בחומר הרפואי.

7. מסקנתו של המומחה היתה " שבמצב הפיסי, מנטלי וקוגניטיבי המתואר לעיל, בו היתה הגברת ... ז"ל נתונה ביום 29/7/04, היה כשר השיפוט שלה לקוי, ולא היתה מסוגלת לערוך צוואה, ולא היתה מסוגלת להבין את טיבה, משמעותה והשלכותיה."

למומחה נשלחו שאלות הבהרה ע"י ב"כ הנתבע, והוא גם נחקר ע"י באי כוח הצדדים.

8.   הנתבע פתח בהבאת הראיות. מטעם הנתבע העיד מלבדו, עו"ד ... שהיה עד קיום לצוואה האחרונה, עו"ד... שהיה עד קיום לצוואה השנייה, עו"ד ...שערך את הצוואה השנייה, עו"ד ... שערך את הצוואה השלישית, גב' ...המטפלת של המנוחה, מר ...בעלה של המטפלת, עו"ד ... שערך את הצוואה האחרונה. בנוסף העידו לנתבע שכנים שלו ושל המנוחה; מר ..., גב' ..., גב' ..., מר ...וגב' .... 

9. מטעם התובע העידו מלבדו,  עו"ד ...שערך את הצוואה הראשונה, מר ...שהיה עד קיום לצוואה הראשונה ו..., אשתו של התובע. 

דיון והכרעה

10. תחילה יש לדון בשאלת תוקפה של  הצוואה האחרונה; במידה ונגיע למסקנה, כי היא נערכה כדין ומשקפת את רצונה האחרון של המנוחה,  הרי היא מבטלת את הצוואות הקודמות, לרבות הראשונה אותה מבקש התובע לקיים.